מזא “ ה המשיך לטפח את המערכת הלוגיסטית שארגן בעת המלחמה גם בשנה הראשונה לאחר תום הקרבות ; בקיץ 1949 החליף אותו עמנואל גלבר , אף הוא מיוצאי הצבא הבריטי , ששירת בתפקיד זה במשך כל התקופה הנסקרת בספרנו . גלבר ניחן בתפיסה רחבה ומעמיקה של בעיות האספקה בצבאות מודרניים . במאמר שפרסם ביולי 1953 סקר את הנושא בתולדות המלחמות והגיע למסקנה כי ‘ במידה שציודו וחימושו של צבא הולך ומשתכלל ומתרבה בה במידה עלולים לגדול ולהסתעף ( ואף להסתבך ) השירותים הקשורים בכך ‘ . בהתאם להתפתחות הדוקטרינה של צה “ ל , צפה גלבר בהתרחקות קווי החזית ממרכזי היישוב והחל לתכנן מתקני אספקה קדמיים , שיוקמו לאורך צירי התנועה של הגייסות . הוא יזם את הניסוי במתקן האספקה הקדמית שהוקם בתמרון צמ “ ד ביער חולדה וגרס , שיש לרכז את אמצעי האפסנאות בדרג ‘ שייטיב לקבוע כיצד והיכן ינוצלו באופן היעיל והמכריע ביותר ‘ . מייג ‘ ור ישראל בוגנוב , שעברת את שמו לברנע , מונה לעמוד בראש שירות התובלה , שהוקם כבר בדצמבר , 1947 ולאחר מכן הקים ופקד על חיל התובלה . בוגנוב היה ממקימי קואופרטיב התחבורה ‘ אגד ‘ ומראשיה ומוותיקי ‘ ההגנה ‘ , אך את ניסיונו בתפ...
אל הספר