מרכזיותם של יוצאי הצבא הבריטי בלטה במיוחד בהתפתחות החילות הלוגיסטיים של צה “ ל . גם בין ותיקי ‘ ההגנה ‘ היו אישים שהתמסרו לתחום הלוגיסטי ( רכש , אכסון והספקה ) והתמחו בו משנותיו הראשונות של הארגון , אולם לאיש מהם לא היה ניסיון וידע בטיפול ובאחזקה של כלי נשק כבדים ; בשל ההיקף המצומצם של מערכות החימוש של ‘ ההגנה ‘ , לא הכירו העוסקים בנושא את המבנים הארגוניים המורכבים המתחייבים מלוגיסטיקה של מערכות גדולות . יתר על כן , קודם הקמת החילות נשענו גורמים לוגיסטיים של ‘ ההגנה ‘ במידה רבה על המערך האזרחי ; לעומת זה הצטבר ידע רב אצל ישראלים ששירתו בחילות אלה בצבא הבריטי . אלוף יוסף אבידר , שמאז קיץ 1947 שימש ראש אגף האפסנאות וכונה באותם ימים ‘ האפסנאי הראשי ‘ , מודה בזיכרונותיו : ‘ לא עסקנו כלל בסוגיות אלה ואפשר לומר — ללא שמץ הפרזה , כי חייבים היינו להתחיל בהן ממש מבראשית ‘ . משעה שעלה הצורך לטפל בתותחים ובכלי שריון מתקדמים , ומשעה שהמערכות גדלו והתמקצעו , לא היה מנוס מלגייס את יוצאי הצבא הבריטי ולהעמידם בראש הארגונים המתפתחים . בראשית מלחמת העצמאות , זמן קצר לאחר פרוץ הקרבות , נקרא אפרים בן ארצי...
אל הספר