עצמתו של חיל האוויר בנויה , מעצם טבעה , משני גורמים מרכזיים : מצאי המטוסים וסוגיהם , מצד אחד , ואיכות כוח האדם , במיוחד איכות הטייסים ואנשי הצוות הטכני , מן הצד האחר . בשנות החמישים , כמו בעת מלחמת העצמאות , הייתה מצבת המטוסים תלויה ביכולתה של ישראל לרכוש כלי טיס במדינות זרות ; לעומת זאת היה ניתן , בדרך כלל , לאמן ולהכשיר את כוח האדם בארץ . במשך כל התקופה הנסקרת בספר זה לא הצליחה מדינת ישראל לרכוש מטוסים חדישים , וחיל האוויר המשיך להשתמש במטוסים מיושנים . בסוף שנת 1949 עמדו לרשות צה " ל כ 100 מטוסים מ 15 דגמים שונים , שהעיקריים בהם היו : 25 מטוסי קרב ספיטפייר מתקופת מלחמת העולם השנייה , שנרכשו בצ ‘ כיה ; 14 מטוסי הרוורד , דגם שנבנה כמטוס אימונים אך שימש גם כמטוס תקיפה ; 5 דקוטות ( , ( DC - 3 ששימשו להסעים ולהצנחה . בשנים הנסקרות גדל חיל האוויר בצורה מרשימה . התוספת העיקרית למצבת המטוסים הייתה 50 מטוסי קרב מדגם ספיטפייר , 7 דקוטות , 28 מטוסי קרב מדגם מוסטנג , 55 מטוסי תקיפה מדגם מוסקיטו , 50 מטוסי הרוורד וכן פייפרים 1 שטייגמן , מעצמאות לקדש . 2 על פעילות חיל האוויר במלחמה העצמאות נכתב...
אל הספר