שיכונים לצבא הקבע

ספיר , שהיה אז מנכ " ל המשרד . הוועדה נועדה ‘ לארגן את הצד הטכני הכספי והאדמיניסטרטיבי של ביצוע עבודות השיכון ולפקח על אופן ביצועם ‘ . בשנת 1951 הפך נושא השיכון לדחוף . סקר סטטיסטי גילה שרק 60 אחוזים ממשרתי הקבע , שחוזיהם עמדו לפקוע בקיץ , 1951 הסכימו לחדשם ; בין הגורמים לעזיבת אנשי הקבע , לפי הסקר , הייתה העלייה החדה ביוקר המחיה , שהעמידה קשיים כלכליים בפני משפחות החיילים ; בלטה בסקר גם הבעיה של היעדר דיור למשפחות קרוב למקומות שירותם של המשרתים בקבע . ספיר פנה לשר האוצר בבקשה לזרז את הקצאת הקרקעות והסדר המימון באמצעות הבנקים : ‘ עניין התחלת הבנייה המידית לוחץ מאד בצבא מפאת חידוש החוזים לשירות הקבע ‘ . דאגה מיוחדת הוסבה למצב ההתנדבות לשירות הקבע . הגיוס לשירות הקבע התנהל בעצלתיים ונדרשה פעולה מוגברת לשכנע אנשים להצטרף אליו : מפקדים נדרשו לשוב ולכנס כינוסים שבהם ‘ יוסברו תנאי הקבע בכללם תוך הצבעה על פעולות השיכון [ ... ] ומפעל ההספקה המרוכזת למשפחות [ אנשי הקבע ]‘ . על כל המפקדים הוטל לערוך ‘ שיחות אישיות עם חיילים שהמשך שירותם רצוי ‘ . כן נקבעו צעדים לתעמולה בתוך הצבא ובקרב האזרחים ‘ ....  אל הספר
יד יצחק בן-צבי