סוגיית השיכון הייתה בעלת משמעות גדולה מאוד לפא " י , להנהגה המקומית ולפועלים עצמם , הן בהיבט המעשי — מציאת פתרונות למצוקת הדיור בדמות שיכוני פועלים במושבות ובערים — והן בצד המהותי , כלומר אופייה האידאולוגי של צורת ההתיישבות . יש להדגיש שההנהגה המקומית של פא " י תמכה במובהק בהתיישבות הקיבוצית , חרף ההבדל הגדול בשיח האידאולוגי בין ההנהגה לבין הפועל הפשוט : השיח בקרב המנהיגות נסב סביב הרצון לייסד התיישבות עצמאית לשם קיום תורני עצמאי , ואילו זה של הפועלים התקרב לשיח הציוני - סוציאליסטי . באותם ימים נחשב ייסוד קיבוץ למעשה ציוני : הפועל המזרחי העדיף הקמת מושבים שיתופיים על פני הקמת קיבוצים , משום שהקיבוץ זוהה יתר על המידה עם החילוניות . בעניין זה הקדימה פא " י את הפועל המזרחי . המסקנה העולה מכל אלה ברורה : הגם שמנהיגיה של פא " י ביקשו לעצבה כתנועה מתבדלת , כפי שראינו בשער הראשון , אימצו הפועלים במידה רבה את השיח האידאולוגי של היישוב הציוני . למעשה הם כלל לא ניסו להסתיר זאת ואימצו , גם מבחינה לשונית , את המונח ' קיבוץ ' — ובכך השרישו בתנועתם , ספק ביודעין ספק בלא יודעין , את האידאל הסוציאליסט...
אל הספר