(3) מסלול התמורות לתובעי הבעלות

השטח המיוחס הפרטני , שהוא חלקו המיוחס של כל תובע בשטח המיוחס . כיוון שמטרותיו של החוק הן רחבות למדי , קשה להעריך איזו מהן תעצב את הקביעה בדבר מיקומו של השטח . הבעייתיות מתחדדת לנוכח העובדה שלאחר שנקבעו השטח המיוחס והשטח המיוחס הפרטני , ועדת התמורה צריכה לקבוע בעניין כל אחד מהם מהו החלק מתוכו שהוא קרקע מוחזקת בידי תובע בעלות , מהו שיפוע הקרקע ואם הקרקע היא קרקע לבנייה בתחומי יישוב . הקביעה בנוגע לשאלת ההחזקה בקרקע היא מהותית לעניין קביעת שיעור התמורה בקרקע ; הקביעה בנוגע לשיפוע הקרקע חשובה מאוד משום ששיפוע חד משפיע דרמטית על אפשרויות השימוש והבינוי של הקרקע ; וכך גם באשר לקביעה אם הקרקע היא קרקע לבנייה בתחומי יישוב . מתוך כוונה ליישם את מטרות החוק ולהבטיח כי התמורה שתינתן תהיה המיטבית מבחינת הפרט , מבלי שיהיו לכך השלכות מרחיקות לכת על שיעורי התמורה , נראה לי שהשאלות בדבר היקף ההחזקה בפועל ( בתקופה הקובעת ) והשיפוע של הקרקע צריכות לעצב את הקביעה בדבר מיקום השטח המיוחס והשטח המיוחס הפרטני , ויש לקבוע שככלל תינתן העדפה לזיהוי השטח המיוחס והשטח המיוחס הפרטני בהתאם להחזקתם של התובעים המאשרים...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר