חלק זה יסכם את הממצאים העיקריים ויפרוש המלצות באשר לאופנים שבהם אפשר לקדם את רפורמת החינוך הממלכתי - חרדי משלב הפיילוט לתוכנית אסטרטגית . תחילת דרכו של החינוך הממלכתי - חרדי , שנבחנה במחקר זה , הייתה תוצר של ניצול מהיר של חלון הזדמנויות פוליטי . היא לא לוותה בחשיבה מערכתית על מיסודו של החינוך הממלכתי - חרדי כזרם המאפשר לכל חרדי בחירה בחינוך ציבורי . מנקודת מבט זו , שלפיה 37 בתי הספר שהצטרפו עד לשנת תשע " ז לרפורמת החינוך הממלכתי - חרדי הם פיילוט לתוכנית רחבה יותר , אנו סבורים כי הרפורמה לא נכשלה . אומנם מממצאי המחקר עלה כי רוב בתי הספר שהצטרפו לחינוך הממלכתי - חרדי הם בתי ספר לבנות , שבהם אין בעיה אידיאולוגית ללמד לימודי ליבה , או בתי ספר המזוהים עם חב " ד , שמנהלת כבר שנים רבות חלק גדול מבתי הספר שלה במסגרת החינוך הציבורי הממלכתי-דתי . עם זאת , כבר בשלביה הראשונים של הרפורמה בחרו להצטרף אליה גם מספר קטן של בתי ספר לבנים ששייכים לזרמים חרדיים שעבורם מדובר בשינוי סמלי משמעותי . עובדה זו מלמדת כי בקרב האוכלוסייה החרדית יש קהלים המעוניינים בחינוך חרדי ציבורי וכי ראוי לחשוב על הדרכים שבהן ...
אל הספר