פרק י הזכר והנקבה (אלתד'כיר ואלתאנית')

. 104 לעניין לשון זכר ולשון נקבה ( אלתד ' כיר ואלתאנית ' ) ייחד ר ' יונה את שערי לח ( לז ) — מב ( מא ) , ואלה שמות השערים : שער לח ( לז ) — " בלשון הזכר ולשון הנקבה " ( פי אלתד ' כיר ואלתאנית ' ); שער לט ( לח ) — " ממה שנהגו בו הנקבה מנהג הזכר " ( מא חמל אלמונת ' פיה מחמל אלמד ' כר ); שער מ ( לט ) — " ממה שנהגו בו הזכר מנהג הנקבה " ( מא חמל פיה אלמד ' כר מחמל אלמונת ' ); שער מא ( מ ) — " ממה שנאמר בלשון אחד לזכר ולנקבה " ( מא בלפט ' ואחד ללד ' כר ואלאנת ' י ); שער מב ( מא ) — " ממה שאמרוהו בלשון הנקבה בעבור הפעולה או תכונת העניין או האמרה או העדה " ( ממא אנת ' וה תאנית ' אלקצה או אלחאל או אלכלמה או אלג ' מאעה ) . לשון הזכר ולשון הנקבה חלים על הפועל ועל השם ( ובכלל השם — הכינוי ) , ולפיכך הובאו בשער הכינויים ( שעז , , ( 8 הוא שער יז ( טז ) , דברים הרבה הנוגעים לעניין זה . אלתד ' כיר [ הזכר ] קודם לאלתאנית ' [ לנקבה ] : אלתד ' כיר הוא העיקר ( אלאצל ) [ צורת היסוד ] , ואלתאנית ' אינו אלא " סעיף נכנס עליו " ( פרע דאכ ' ל עליה ; = 20 , 362 שעז , 10 ) [ ענף שלו ] . דבר זה , שהזכר קודם לנקבה ...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית