. 95 מרבית המושגים שפירשתי עד כה , לא הקדיש להם ר ' יונה שערים בספרו . לא כן המושגים שאני עומד להביאם בפרקים ט — יב , והם : אלמערפה ואלנכרה [ היידוע והאי יידוע ] , אלתד ' כיר ואלתאנית ' [ זכר ונקבה ] , אלעדד [ המספר ] ( ובכלל זה אלג 'מע ואלתת ' ניה [ הריבוי והזוגי ]) ואלצ ' מאיר [ הכינויים ] . לעניין היידוע ייחד ר ' יונה את שערי לח ( לז ) , מה ( מד ); לעניין המין הדקדוקי את שערי לח ( לז ) — מג ( מב ); לעניין המספר את שערי מד ( מג ) — מו ( מה ) , כד ( כג ); ואת שער יז ( טז ) ייחד לעניין הכינוי . שערים אלה יותר משהם דנים בענייני תחביר , הם דנים בענייני גזירה , אף על פי כן אתה מוצא שם הגדרות של תחביר ושפע של מובאות הנוגעות לשימושיהם של אותם מושגי דקדוק . דברים אלה אביא בפרקים שלהלן . אפתח במושג אלמערפה ואלנכרה , ולו אייחד את הפרק הזה . . 96 שמות כגון חמור , סוס , אבן , בגד ועוד , אינם באים לייחד פרט מסוים של המין חמור או של המין סוס וכו ' , אלא הם מכנים כל פרט מפרטי המינים הללו . כל אחד מן השמות הללו הוא נכרה ( = סתם ) . וזאת הגדרת המושג הזה : " הסתם הוא כל דבר פושט במינו אין רוצים בו אחד...
אל הספר