השכונות בתל אביב היו כבר בשנות ה , 50 כפי שתואר לעיל , יעד לתכניות פינוי עירוניות ממשלתיות , שנועדו לסלק מהן את הדיירים הדלים לטובת בנייה פרטית לשכבות מבוססות . התושבים בשכונות אלה גילו התנגדות לניסיונות לפנותם , אך מאבקם התנהל בכל שכונה בנפרד . תנאי מהותי לבניית אחדות המאבק של שכונות העוני היה 18 אי " ט , . 10 - 16 - 10 / 13 19 שם . 20 אי " ט , . 10 - 16 / 10 / 11 / 2 גיבוש חיבור בין תושבי שכונות העוני בצפון ת " א ובמרכזה לבין אלה המתגוררים בשכונות יפו . התפיסה לפיה הצלחת המערכה מותנית בחיבור המאבקים הנפרדים למאבק משותף של כלל השכונות בת " א יפו שהן יעד לפינוי כפוי בפיצוי נמוך , באה לידי ביטוי בפרסומים של המפלגה הקומוניסטית כבר בסוף שנות ה . 50 כרוז שכותרתו " למען מאבק השכונות " , שפרסם מחוז ת " א יפו של מק " י ( 27 . 11 . 1958 ) הסתיים בקריאה : " תקום אחדות המאבק של תושבי השכונות ! " . בכרוז הוצגו שתי המשימות המרכזיות של המאבק המשותף : שיפור המצב בשכונות עצמן ( ביוב , כבישים ומדרכות , גנים ציבוריים ) ובניית בתי מגורים בדמי שכירות נמוכים עבור תושבי השכונות . הקומוניסטים פעלו בשכונות...
אל הספר