מרבית המבנים בת " א יפו שהיו שייכים לערבים שהפכו פליטים ניצבו בשכונות של יפו . בראשית שנות ה , 50 את רוב השכונות האלה איכלסו יהודים . בשכונות עג ' מי וג ' באליה ( גבעת עליה ) חיו זו בצד זו משפחות יהודיות וערביות . עיון בתיקי הארכיון של עיריית ת " א יפו ( אעת " י ) מלמד על שמות השכונות השונות שהיו קיימות ביפו עד לכיבושה ולסיפוחה לתל אביב ( על הסיפוח — ר ' ע ' . ( 106 במשך שנים ארוכות נותרו השמות הערביים שגורים בפי התושבים היהודים שהתגוררו בשכונות אלה . בשכונות המזרחיות והדרומיות מזרחיות ( סחנה א ' , סחנה ב ' , סחנה ג ' , סחנה דרוויש ואבו כביר , המכונות היום בהתאמה יפו ג ' , יפו ד ' , נווה גולן , שיכוני חיסכון ותל כביר ) ניהל הממסד הישראלי בדרך כלל מדיניות של הריסת המבנים ועקירת הפרדסים שהותירו הערבים ובניית שיכונים בני ארבע קומות עבור תושבים יהודים . את השיכונים בנו ככלל חברות פרטיות , שחכרו את הקרקע מרשות הפיתוח . בשכונה המזרחית באסה , שברובה הייתה אזור פרדסים , נותרו כמה מהבתים של הערבים . מבנים אחרים בבאסה נהרסו ובמקומם הוקמו אזור תעשייה ומסחר ( בניין מרכזים ) ומגרש כדורגל . במרכז ...
אל הספר