לאחר השלמת השלב הראשון שתואר לעיל , עברו הממשלה והעירייה לשלב השני , הכלכלי : הפרטת הנכסים ; הפקת רווחים מעסקות מקרקעין ומשיווק של דירות בבתים רבי קומות ושל מרכזי עסקים ; הגדלת הקף הארנונה שגובה העירייה ; ציפוף האוכלוסייה במטרה להוזיל מתן שירותים עירוניים והשקעות בתשתית . כבר במחצית הראשונה של שנות ה 50 החלו השלטונות ( רשות הפיתוח שהוקמה ב 1951 ונכנסה לנעלי האפוטרופוס לנכסי נפקדים ועיריית ת " א יפו ) בטיפול משפטי פיזי בנדל " ן שהותירו הערבים . בעיקר עסקו רשות הפיתוח והעירייה בהחכרת קרקע בכפרים הערביים שהפכו שכונות עירוניות יהודיות לחברות פרטיות והסתדרותיות ( כמו סולל בונה ) לצורך הריסת המבנים הקיימים ולבניית אחרים במקומם . הבניינים החדשים לא נועדו בדרך כלל לדיירי המבנים שנועדו להריסה . בשלב השני הזה חתר הממסד הממשלתי / עירוני להשגתן של שתי מטרות משולבות : מטרה אחת הייתה — השלמת המחיקה של זכר הכפרים הערביים והשכונות הערביות ביפו . בתכנית אב עירונית לת " א יפו ( 1954 ) נכתב בלשון מכובסת , כי שכונות אלה נחוץ " לחסל ולהחליף בשכונות מודרניות , מתוכננות היטב ומושכות את העין " . בפועל , נמש...
אל הספר