הפעילות במעברות , במחנות העולים וכן בערי העולים ובמושבי העולים תפסה מקום חשוב בפעילות מק " י במחצית הראשונה של שנות ה . 50 במחצית השנייה של שנות ה 50 ובשנות ה , 60 עברו רבים מתושבי המעברות להתגורר בדירות קטנות בשיכונים שבנו חברות ממשלתיות , הסתדרותיות ופרטיות או בשכונות פריפריאליות בערים הוותיקות . אולם פינוי לשיכון חייב את המשפחה לשלם עבור הדירה סכום במזומן של מאות לירות ולהתחייב לפירעון המשכנתא בתשלומים חודשיים . לכן גם לאחר שהתפנו משפחות רבות , עדיין נותרו מעברות . מעברת בת ים , למשל , על האזבסטונים הדו משפחתיים שלה , עדיין הייתה קיימת אפילו בשנות ה . 70 גם לאחר שיוצאי עיראק עזבו את המעברות ועברו להתגורר בערים , בעיקר במרכז , המשיכו הקומוניסטים שביניהם לטפח את התרבות הערבית העיראקית ולשמר את הקשרים ביניהם . ב , 1959 הם הקימו ועדה ארצית לחגיגות ה 14 ביולי , שארגנה אירועים חגיגיים במלאות שנה למהפכה בעיראק . באירועים ברמת גן ובאור יהודה הופיעו מזכ " ל מק " י וכן פעילים ומשוררים . בשנת 1963 ארגנו במועדון מק " י ברחוב בוגרשוב בתל אביב כינוס ארצי של יוצאי עיראק בהשתתפות שמואל מיקוני...
אל הספר