פרק רביעי קומוניסטים יוצאי עיראק ומאבק תושבי המעברות

שיכון העולים במבנים של 28 מחנות הצבא הבריטי לשעבר שהפכו מחנות עולים , וההעברה היזומה של עולים ליישובים ולשכונות של ערבים שתושביהם גורשו או ברחו , שתוארו לעיל ( פרק , ( 3 מיצו את הפוטנציאל שלהם כפתרון מגורים כבר בשליש האחרון של . 1949 ביוזמתו של לוי אשכול , אז גזבר הסוכנות היהודית , ובהסכמת בן גוריון וממשלתו , החליטה הנהלת הסוכנות ב 4 באפריל 1950 להקים ברחבי הארץ מחנות ארעיים , שניתן להם השם מעברות . במתחמים החדשים האלה הוצבו אוהלים , מבנים עשויים יריעות אזבסט ( אזבסטונים ) וצריפים זמניים ; הונחה תשתית מינימלית של מים ( ברזים בודדים ) ושל שירותים ומקלחות משותפים . במעברות חיו משפחות תקופה ארוכה ללא חיבור לחשמל ולטלפון וללא כבישי גישה . תנאי החיים הקשים במעברות גבו מחיר אנושי כבד . גיורא יוספטל , שכיהן כמנהל מחלקת הקליטה של הסוכנות , סיפר בנאום בפני מועצת הפועלות ב : 1951 " יש מעברה בדרום הארץ ... שבה לא היה הטיפול ראוי , ומבין 300 התינוקות מתו תוך השנה 100 תינוקות " . המעברות עצמן נוהלו כמחנות סגורים , שהכניסה אליהם והיציאה מהם היו מבוקרות , וזאת כדי להבטיח את השליטה בתושבים וביציאתם...  אל הספר