שלושים ושבעה גיבורי מלחמה היו לו לדויד – גיבור גיבור ועלילות גבורתו – וכינוים של אותם גיבורים היה : " הגיבורים אשר לדויד " . הנה הוא אבישי , אחי יואב בן - צרויה : " ה וּ א עורר את-חניתו , על - שׁ › שׁ מאות חלל " ( שמואל ב , כג , יח ) . והנה הוא בניהו בן יהוידע : " ה וּ א ה כּ ה את שׁ ני אראל מו אָ ב , וה וּ א ירד וה כּ ה את - הארי בּ תוך ה בּ אר , בּ יום ה שּׁ לג . ה וּ א - ה כּ ה את - אי שׁ מצרי אי שׁ מראה , וּ ביד ה מּ צרי חנית , ו יּ רד אליו , בּשּׁ בט ; ו יּ גזל את - החנית מ יּ ד ה מּ צרי , ו יּ הרגה וּ בּ חניתו " ( שם , שם , כ – כא ) . וכך כל אחד מן השלושים ושבעה . ובתוך השלושים ושבעה היו שלושה גיבורי - על , גיבורים נעלים בגבורתם על חבריהם . ראש השלושה היה " עדינו העצני על שמונה מאות חלל בפעם אחד " ( שם , שם , ח ) . ואחריו " אלעזר בּ ן - דדי ( דּ דו ) , בּ ן - אחחי [ ... ] ה וּ א קם ו יּ ך בּפּ ל שׁתּ ים עד כּ י - יגעה ידו , ו תּ ד בּ ק ידו אל - החרב [ ... ] והעם ישובו אחריו אך לפ שּ ט " ( שם , שם , ט – י ) . והשלישי הוא " שׁמּ ה בן אָ גא הררי : ו יּאָ ספ וּ פל שׁתּ ים לח יּ ה , ו תּ הי - שׁ ם חלקת ה שּׂ דה מל אָ ה עד שׁ ים , והעם נס , מ...
אל הספר