(א) הצגת הטיעון שדוקטרינת הקנטור סותרת את כלל אי-רלבנטיות המניע

במשפט הישראלי , היעדר קנטור הוא אחד התנאים של הכוונה תחילה הנדרשת להרשעה ברצח על פי סעיף 300 ( א )( 2 ) לחוק העונשין . קיומו של קנטור חוסם הרשעה ברצח על פי סעיף זה , ומביא להרשעה בהריגה על פי סעיף 298 לחוק . ההגדרה המילולית העוסקת ברכיב היעדר הקנטור שבסעיף 301 ( א ) לחוק העונשין היא : " המתה בדם קר בלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה " . לעומת זאת , פעולה שנעשתה מתוך קנטור היא פעולה שנבעה מסערת רגשות של הנאשם המקונטר . על פי הפסיקה , על 118 עם זאת , יש לשים לב לכך שבית המשפט העליון האמריקני לא קיבל את החלטתו על יסוד אפיונו הספציפי של המניע כרכיב עבירה להבדיל מרכיב ענישה , אלא על יסוד העיקרון הכללי שלפיו לנאשם יש זכות שכל עובדה שיכולה להעלות את עונש המקסימום , חוץ מהרשעותיו הקודמות , חייבת להיות מוכחת בשלב בירור האשמה בפני מושבעים , ברמה שמעבר לספק סביר . דילוף גרס שפסיקה זו לא סתמה את הגולל על תפיסת סעיף עבירות השנאה כרכיב ענישה , אם ישתמש המחוקק בטכניקה מתאימה שתעקוף את האיסור החוקתי שהוטל בפסק הדין . כך למשל יוכל המחוקק האמריקני לנקוב בעונש מינימלי מחייב שיוטל על מי שיוחלט בשלב העונש כי פעל...  אל הספר