( תה ' לו , ט ) ולא ' עדנך ' . והנה , האדם השלם יוכל לראות זה האור בעודנו חי בתוך הח [ ו ] מר הזה כל צדיק רואה כפי שלמותו , אבל לא כראיית היוצא מן הח [ ו ] מר . ועל כן , היו מברכין את רבי הקדוש תלמידיו ואמרו ' עולמך תראה בחייך ' , והרואה בחייו אין לו צער כשימות . ומכאן תבין איכות מיתת רבי על כל הנביאים והחכמים ע [ ליהם ] ה [ שלום ] ואחיו וזולתם . והרביעי הוא תחיית המתים העצמיית , והוא סוד גדול וענין נפלא מאד ויסוד גדול מיסודות התורה . ובתורה הקדושה ספורים ופסוקים הרבה מורים עליה , וכן בנביאים ובכתובים . [ ' ת ח י י ת ה מ ת י ם ה ע צ מ י י ת ' ] ואמתת הענין הוא , כי האדם ישוב לזה העולם על כל פנים כמו שהיה לפני מותו . אבל אם יהיה חמרו זך כחומר אליהו , או נבדל כחומר השמים או הככבים , או אם ימות אחר עמדו או יחיה לעדי עד ולנצח נצחים – איני רשאי לגלות , ואיך אוכל לגלות . והנה רז " ל אמרו בגמר [ א ] פ [ רק ] ח [ לק ] : צדיקים שעתידין לחיות [ 26 ע " א ] שוב אין חוזרין לעפרן , שנא [ מר ] : ' והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם ' וגומ [ ר ] ( יש ' ד , ג ) . והר " ם במז " ל כתב שימותו אחר כך . אבל או...
אל הספר