ננסי עזר בין דיסטופיה לאוטופיה המאבק על עיצוב זהות יהודית־ישראלית במאה השנייה לשיח הציוני והפוסט־ציוני ברומנים אשתורת ללאה איני ונוילנד לאשכול נבו

הזהות היהודית ישראלית היא תוצר של מתחים תרבותיים וחברתיים בלתי פתורים , והספרות העברית במיטבה חוזרת ועוסקת בבעייתיות הגלומה בזהות זו . ההתמודדות עם געגועי השיבה לתרבות המערב ולערכיה האוניברסליים ההומניים מצד אחד ועם הרצון לחזור אל היהדות במתכונתה הדתית הישנה מן הצד האחר , או החתירה לחילון תרבותי לאומי של המסורת הדתית מול הרצון להתערות במרחב המזרח תיכוני משוחקים על במת הספרות הישראלית על סוגותיה תוך מאבק לעצב זהות ישראלית חדשה ועצמאית . אולם משנות השבעים , בעקבות הפרצות שחלו בקונסנסוס הלאומי בנושאי פנים וחוץ ואובדן החזון המדיני הפרוגרמטי , לחצים של קבוצות חברתיות שונות לקידום תביעות וייצוג מחליפים את המתחים המפרים שהזינו את הישראליות . התרופפות הזהות הישראלית הקולקטיבית ואובדן האמונה באב נרטיב היסטורי פרוגרסיבי שבאו בעקבות כך מטביעים את חותמם לא רק על התמות של הסיפורת הישראלית אלא גם על בחירת אמצעי העיצוב שלה בכלל והסוגות הספרותיות שלה בפרט . כך , למשל , ניכרת עלייה במספר הפרסומים של אוטוביוגרפיות ספרותיות המגלות העדפה של ההיסטוריה הפרטית על זו הלאומית , סוגת הדיסטופיה רווחת יותר , וכן ...  אל הספר