פתיחה : ׳קהילת הגלות׳ הביטוי ׳קהילת הגלות׳ בא לסמן מרחב מחשבה על עקרונות היסטוריים ואנתרופולוגיים המובלעים בכתיבה של עגנון כעל ׳קהילת גלות׳ מובהקת . בדברים כאן נבקש לחלץ מתוך החידתיות של הטקסט הספרותי והעמימות הדיוניסית של סיפורי עיר ומלואה את הסדר העקרוני של ׳חברת הגלות׳ ( בפולין , בגרמניה ובעיקר בעיר הולדתו בוטשאטש ) , שבאמצעותו תיאר עגנון מהלכים אימננטיים , אף כי פעמים רבות פרדוקסליים , של ציוויליזציה יהודית שאותה ׳הבין׳ מתוך כתביה הקדומים והיגודם העממי . חוקיות זו מצטיירת מאורח חייה המסופרים של קהילה זו , כלומר מעיבודה המשוחזר של ספרות ׳קהילת הגלות׳ , מתוך קולות מספריה הכרוניקאים ( ובהם עגנון עצמו ) ומתוך הערבוב הפוליפוני של קולות היסטוריים וספרותיים . אלה הקולות שמהם מבנה עגנון שיח ספרותי הגותי על האסכטולוגיה של הקהילה היהודית ההיסטורית - כפי שהכיר אותה מהמסורת הטקסטואלית שקדמה לגלות ואשר באה אחריה ( המדרש וספרות ימי הביניים ) עד לספרות המודרנית , זו שעגנון משתתף בכתיבתה בעיקר בעבודותיו ההיסטוריוסופיות . עגנון היה , כידוע , מרותק אל הכרוניקה של סיפורי יהדות פולין לא רק כסופר , אלא...
אל הספר