פרק רביעי על האמונה

תפיסת האמונה של שביד מהותית להבנת הזיקה למסורת , המכוננת את הגותו . האמונה היא גורם מרכזי הן מבחינת תפיסת הסובייקט הן מבחינת חשיבותה לישראליות . בפרק זה נדון בהיבטים השונים של האמונה נוסח שביד , וננסה להבהיר כיצד היא חוליה מקשרת בין התחומים השונים שעסק בהם . ( א ) בחירה והיקבעות במקומות רבים עוסק שביד בשאלת מקורה של האמונה . הסיכום הבהיר והממצה ביותר של תפיסת האמונה שלו מצוי בספריו ״היהודי הבודד והיהדות״ ו״להיות בן העם היהודי״ . נקודת המוצא של שביד היא שמקורה של האמונה הוא בסובייקט המאמין עצמו : ״ההתחלה [ של האמונה ] היא חווית החיים האנושיים״ . הטענה שמקור האמונה נטוע בסובייקט עלולה להוביל לזיהויה של האמונה עם הכרעת הרצון הוולונטרית , נוסח ליבוביץ למשל , שלפיה האמונה היא הכרעה שרירותית גרדא שאפשר היה להמירה בהיפוכה . לפי תפיסה זו האמונה היא מושא אפשרי של סובייקט , ברצונו יאמצה וברצונו ידחה אותה . על אף הפיתוי שבתפיסה זו היא חוטאת למיקומה של האמונה בחיי המאמין . מאמינים אינם סבורים שהאמונה היא אקט וולונטרי גרדא , שבכל עת היא ניתנת להמרה . הם חווים אותה כלוכדת את מלוא הווייתם . לעתים קרו...  אל הספר