ניובה בת טנטלוס , מלכת תבאי , הקניטה את האלה לטו על היותה אם לשניים בלבד , האלים אפולו וארטמיס , ואילו היא עצמה אם לשבעה בנים ולשבע בנות . ניובה פקדה על אנשי תבאי להפסיק את פולחן לטו , פטרונית העיר , ולסגוד לה , והפכה את מקדש לטו למקדשה . על כך נענשה באלימות : אפולו הרג את שבעת בניה וארטמיס הרגה את שבע בנותיה . ביגונה נהפכה ניובה לאבן ודמעותיה הפכו לנהר . במצוות זאוס הפכו תושבי תבאי לחלוקי אבן ולא יכלו לקבור את ילדי ניובה . כעבור תשעה ימים קברו אותם האלים עצמם . חטאה של ניובה היה ההיבריס יהירות או גאוות יתר , הנתפסת כהתרסה נגד האלים , חוסר הבנת מגבלות האדם וחוסר שליטה עצמית . אדם שחטא בהיבריס נענש באלימות , ולעתים קרובות העונש על היבריס כרוך במטמורפוזה , כמו במיתוס ניובה . מיתוס זה מוזכר באיליאדה : אכילס מספר לפריאמוס , שבא לבקש את גופת הקטור , כי גם בני ניובה לא הובאו לקבורה . המיתוס מוזכר גם בטרגדיה אנטיגונה לסופוקלס כתקדים לאלימות משמרת חוק . אנטיגונה חטאה בהיבריס כשהתיימרה לדעת מה רוצים האלים , הפרה את צו המלך , והשוותה עצמה לניובה בת טנטלוס . לכן גם היא נענשת במוות נורא . היבריס...
אל הספר