. 1 השאלה איזו עברית ללמד במחלקות למדעי היהדות ולתאולוגיה באוניברסיטאות באירופה ובארצות הברית - עברית קלסית ( כלומר לשון המקרא ולשון המשנה ) או עברית חדשה - אינה שאלה חדשה ; היא עומדת על סדר היום זה עשרות בשנים , מאז הפכה העברית מלשון תפילה ( של רוב היהודים בעולם ) ולשון כתיבה ( של מלומדים יהודים ) ללשון מדוברת המקיפה את כל תחומי החיים . דבר רווח ומוכר הוא שמחלקות ללימודי יהדות ומחלקות לספרות עברית ולתרבות ישראל באירופה ובמיוחד בארצות הברית ובקנדה מגייסות ישראלים להוראת עברית . לרוב מדובר בנשים מישראל שנישאו ליהודים או ללא יהודים בחוץ לארץ או בנשים של שליחים בשגרירויות ובמוסדות אחרים . לעתים לא מעטות מגייסים אותן כדי שילמדו עברית בלא שיש להן כל הכשרה בהוראת הלשון , ומאחר שהן דוברות ילידיות של עברית ישראלית , הן עושות שימוש 1 בעיתונים מישראל כחומר לימוד . . 2 ברור כי השאלה הזאת והתשובה עליה אינן יכולות להיות תלויות במורים או במורות מזדמנים לעת מצוא , אלא בצרכים של המחלקות המעוניינות שתלמידיהן * פרסום ראשון ? השפה העברית בעידן הגלובליזציה ( עיונים בחינוך היהודי , יב ) _, בעריכת נ' נבו וע...
אל הספר