. 48 באשר למה שאמרתי על טיפוסי הלשון הכתובה , אין ספק שכל אחד משלושת הטיפוסים שהזכרתי בראשונה משקף את ההישג הגדול והחשוב של השבת העברית לחיים מלאים החל בסוף המאה _התשע עשרה ועד ימינו . הטיפוס העיקרי של העברית הכתובה , זה שכיניתיו " העברית הכללית הלא ספרותית " , מתאפיין בדיוק , ברהיטות , בבהירות רבה ובמחויבות גדולה לתקן בלשון , והוא מהלך בכתיבתם של רבים . יש מי שיבכר על פניו טיפוס מוגבה יותר שאחד מקוויו הוא שימוש בכל חלופות הלשון של הדורות . ויש מי שיחשוב שאין צורך בסגנון כזה בכתיבה העניינית . ואף עסקתי מעט בעברית המקיימת זיקת יתר לארמית . בטיפוס אחר של הכתיבה העברית כיום טיפלתי רק ברמיזות קלות . כוונתי לטיפוס המאפיין משכילים רבים שגוף לשונם הוא עברי ונשמתה באה להם מעבר לאוקיינוס . תיאורה קובע מקום מיוחד לעצמו . . 49 גם מה שאמרתי על טיפוסי הלשון המדוברת אינו חורג מהדגמה ומניסיון להעלות את הנושא על סדר היום . יש לקוות שיבואו ימים שכל אחד מהם ייחקר חקירה מקפת . אין לקבל את הטענה שמדובר במצב לשוני במעבר עד השעה שכולם יאמצו את העברית הכללית . דומה אני שחקר הסוציולקטים בעברית שבעל פה ושבכתב ...
אל הספר