ג. האפיק המכוון

. 17 האפיק השלישי הוא האפיק המכוון , והוא הפעולה הלמדנית של ראשוני הסופרים הכותבים עברית ושל ראשוני המניחים מונחים חדשים . פעולה זו רבת אנפץ היא . היא כוללת גזירה של מילים חדשות ממילים או משרשים ארמיים וכן סיגול של מילים ארמיות בשינוי צורה או בשינוי הוראה לצורך השימוש בעברית שלנו , ובכלל זה יצירת צירופים וביטויים ארמיים חדשים . למשל אתה מוצא אצל מנדלי את הצירוף " ערבא טבא " ( ספר הקבצנים , קג ע " א ) בהשראת "צפרא טבא " . לצורך זה הוא אפילו ארם ( עשה לארמית ) את המילה העברית ערב ולא . 50 ראה למשל ביאליק . _- " הכר מנך ' נשא במטת נסרים [ ... ] כראוי לבר מנך ' הגון " ( אריה " בעל גוף " , קיח ע " א - ע " ב ) . . 51 " פעם אחת היה _בר מנן [ ... ] בערב פסח " ( מהרי " ל ) . . 52 ראה לעיל הערה . 50 . 53 " שבויים ערומים , שחורים כבר מיננים " ( שלונסקי ) . . 54 ברור שעדיין אנו תלויים בעבודות של איסוף חלקי , ובעיקר במילון אבן שושן ( ראה לעיל הערה . ( 30 עד שלא יהא בידינו כינוס מהימן וזמין של התיעוד העברי במרוצת כל הדורות , דרושה זהירות ותאריכי התיעוד צריכים להתקבל " בעירבון מוגבל " ; ויעוץ בדוגמה ...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית