מיכאל מירו תקציר : גבולות השיח הם תוצאה של מערך היחסים בין הממשל , העסקים והחברה האזרחית כפי שהם מתבטאים בתקשורת . השיח הציבורי בתקשורת נע בין הגבולות , על פי התגובות הפאסיביות והאקטיביות של מי מהשחקנים . למראית עין , אין גבולות בשיח התקשורתי והוא נתפס כשיח כאוטי , מרחבי ורב - כיווני . אך הלכה למעשה הוא נע בגבולות הרגולציה החוקית או האתית ובאמצעות הכלים הנוספים העומדים לרשות כל אחד מהשחקנים . בשל מורכבות מערכת היחסים בין התקשורת לממשל , העסקים והחברה האזרחית , נודדים גבולות השיח מהביטחוני ועד לכלכלי והחברתי בהתאם לשינויים הסביבתיים . במילים אחרות , אפשר לתאר מצב שבו קיימת העברה חופשית של רעיונות ומאבק על קביעת השיח התקשורתי , שהוגדר בעבר על פי המ ִסגור השולט בדרך כלל של האליטות . תופעה זו של הרחבת הגבולות אמנם מחזקת את התהליך הדמוקרטי , אולם בד בבד יוצרת שינוי ביכולת השליטה של האליטות על היכולת לקבוע את גבולות השיח הציבורי בפרט ואת המסרים החברתיים בכלל . הטכנולוגיה פורצת מחסומים וכך מתאפשר שיח תקשורתי חוצה גבולות , מדיניים וחברתיים כאחד , כמעט באין מפריע . כניסה מסיבית של הטכנולוגיה מא...
אל הספר