ד. הדיון בוועד על הצעת בן-יהודה בשאלת ההרחבה הלקסיקלית

בדיון שהיה לאחר הרצאתו של בן יהודה דחו המשתתפים בו את הצעתו של בן יהודה ליצור מילים עבריות חדשות הן משורשים ערביים ( לאחר שיוכרז שכל השורשים שבמילון הערבי הם גם עבריים ) הן מצירופים של שורשים שאינם בלשון העברית כלל וכלל . רק דוד ילין לא פסל את הרעיון לקבל מן הערבית את השורשים החסרים לה לעברית , אלא שהציגו בגדר היתר כולל הנתון לוועד להכניס לעברית את כל השורשים החסרים והדרושים לה מכל לשון שמית שהיא ו " בראותנו כי החלק היותר גדול של אוצר שפתנו נמצא כדמותו וכצלמו בשפות השמיות האחרות , צריכה לצאת מזה התוצאה ההגיונית הפשוטה כי מה שחסר פה ונמצא שם , היה לפנים גם פה ' * . מאחר שהערבית היא היחידה מבין הלשונות השמיות שגם בזמנים החדשים היא מדוברת בפי מיליוני בני אדם ויש לה ספרות עשירה ועיתונות רחבה , ממילא 65 ברור , טען ילין , כי יש להעדיף את הערבית על פני כולן . במהלך הדיון העלו המשתתפים הצעות משלהם . אף על פי שהצעותיהם - וכמותן הצעותיו של בן יהודה - לא הגיעו לכלל הצבעה ולא אושרו , יש בהן חשיבות ועניין , שכן הדיון כולו , שהשתתף בו גם בן יהודה , הוא הדיון העקרוני הראשון בשאלת ההרחבה הלקסיקלית שהי...  אל הספר