ד. ההגנה על "מרחיבי הלשון"

הראשון שיצא להגן על פעולת " המרחיבים '' ( בלשון הדיבור ובלשון הכתיבה ) מפני השגותיהם של מתנגדי החידושים היה הפובליציסט והחוקר יוסף קלוזנר ( . ( 1959 - 1874 במאמרו " מרחיבי הלשון ומתנגדיהם '' שנכתב באודיסה בתרנ '' ז , שנים רבות בטרם עלה ארצה ב ( 1919 ) והצטרף לוועד הלשון , קלוזנר ביקש להראות כי כשם שבכל העמים , שיש להם לשון חיה , חכמים וסופרים נדרשים להרחיב את לשונם המדוברת כדי למלא את כל צורכי החיים , העיון והמדע והספרות , כך גם בלשוננו '' שהיא כמעט אך ורק ספרותית הרשות נתונה לסופרים החדשים שאינם רוצים להסתפק רק '' במליצות פורחות באוויר '' להרחיב את הלשון ולהעשירה בחידושים מכוונים , שיתרגמו '' את כל המושגים והעצמים החדשים של דורנו '' . יתר על כן , בכתיבה העברית על עניינים שבחיים אין החידוש בגדר חיסרון , ואולם בדיבור העברי המתחדש חובה היא למלא את החסר בחידושי מילים _ אך הנה קמה תקופה חדשה בחייהן של הלשון והספרות העבריות . ביחד עם התעוררותו של רעיון היישוב התעורר גם הרעיון של תחיית הלשון . . 60 קלוזנר , העברית החדשה , עמי . 24 - 13 המאמר '' מרהיבי השפה ומתנגדיהם " נדפס בפעם הראשונה ב "...  אל הספר