ריבוי המילים החדשות היה מסימני ההיכר הבולטים של הסגנון העברי החדש שפיתחו בן יהודה וכמה מן הסופרים והעיתונאים הקרובים לו בד בבד עם התחדשות הדיבור העברי . בן יהודה ניחן בתפיסה טובה של תכנון לשון ולפיכך הבין שאין להסתפק בפעילויות המכוונות במישרין לפיתוח לקסיקלי של העברית , אלא שצריך ליצור טקסטים פובליציסטיים וספרותיים החושפים את אפשרויות הכתיבה העברית בסגנון חי וטבעי שיש בו מאופייה של לשון דבורה ושיש בו כדי להביע את כל צורכי החברה החדשה . הסגנון הפובליציסטי והספרותי הזה , שכונה הסגנון " הירושלמי " או '' הארץ ישראלי " , התנזר ביודעין מן המליצה המקראית והמדרשית השגורה ומדפוסי הבעה ישנים ולמדניים ושאף ללשון כתיבה עממית ופשוטה , שאינה נרתעת מלשלב מילים חדשות במקום שחסרות מילים . הסגנון הירושלמי , 45 שבסופו של דבר לא הגיע לכלל גיבוש , נדחק לקיצוניות ולהגזמה וכמוהו כעניין יצירת המילים החדשות עורר ביקורת והסתייגות . אפילו יוסף קלוזנר , ששיבח את סגנונו של בן יהודה , הכתירו בתואר " יוצר הסגנון העברי הפשוט " והגן בהתלהבות על חידושיו , נאלץ להודות כי " הוא גם מפטם . 44 לסגנון הירושלמי של בן יהודה וא...
אל הספר