יוזמי התחייה העברית וחלוצי הדיבור העברי לא ראו בהחייאת לשון פעולה 1 בתחום החברתי בלבד וממילא לא הבינו שמושג התחייה הלשונית מוגבל לשינוי בשימושה של העברית ובתפקודה , היינו מוגבל לעצם החזרתה כלשון דיבור עיקרית של היישוב היהודי בארץ ישראל והבחירה בה ללשון לאומית . לדעתם , ובראש ובראשונה לדעת אליעזר בן יהודה ( , ( 1922 - 1858 מהות תחיית הדיבור העברי הייתה גם יצירת לשון מודרנית המתאימה לצורכי דיבור חי וטבעי ולדרישות החיים הלאומיים החדשים והתרבות המערבית . מן ההיבט הלשוני תנאי הכרחי להחייאה הלשונית היה אפוא הרחבה לקסיקלית מכוונת הבאה למלא את מחסורה של לשון הדיבור המתחייה במילים חדשות שימושיות , ום יומיות י וחיוניות מכאן ובמונחים מקצועיים בסיסיים 2 הנחוצים לחיי הרוח והמעשה ולהוראה הבית ספרית למקצועותיה מכאן . במהלך השנים הראשונות והגורליות של התחייה העברית נעשתה הפעולה למילוי החסר בלשון ולהכשרת העברית לדיבורום יומי י בידי יחידים שקיבלו עליהם את תפקיד '' מרחיבי הלשון '' וחידשו מדעתם ובאורח לא שיטתי מילים חדשות . רק לאחר זמן הייתה ההרחבה הלקסיקלית לפעולה מאורגנת וממוסדת . . 1 להחייאת לשון בתהלי...
אל הספר