עוד קודם שנתגבש החינוך העברי במושבות החדשות יצרה חבורה של משכילים לאומיים בירושלים , מקצתם יוצאי היישוב הישן , גרעין קטן של דוברי עברית באופן חלקי . בראש החבורה הירושלמית עמד אליעזר בך 133 יהודה , שהעניק את כל מרצו ועתותיו לקידום תחיית העברית בדיבור . מיד עם בואו לארץ בתשרי תרמי ' ב ( 1881 ) והשתקעותו בירושלים גמלה בלבו ההחלטה לדבר עברית " עם כל אדם מישראל ששומע עברית , ' להנהיג את 135 העברית בתור לשון הדיבור בביתו ולגדל את ילדיו מרגע היוולדם על ברכי העברית . 137 בהגשימו את החלטתו לדבר עברית ורק עברית עם אשתו וילדיו היה בן יהודה הראשון שהעמיד " בית דובר עברית דיבור של קבע , דיבור של יום יום לכל צרכי היום " . את כינון " הבית העברי הראשון " מקובל להציב , לפחות . 131 עדויות ודיווחים נוספים של אנשי הארץ ומבקרים מחוץ לארץ על ההתקדמות וההישגים בהקניית הדיבור העברי ובהפצתו בבתי הספר במושבות ובערים בתקופת העלייה הראשונה ראה אצל הרמתי , עברית , עמי , 190 - 182 ולהערכת העדויות שס , עמי ; 193 - 191 הנייל , תחיית הדיבור , עמי ; 443 - 441 עמית , לקראת תרס " ד , עמי ; 47 - 44 אפרתי , הדיבור העברי ,...
אל הספר