בן יהודה ראה את עצמו לא רק הוגה רעיון תחיית הדיבור העברי אלא גם 75 ראשון מגשימי הרעיון הזה בבוא היום . לאחר שהציע את תכנית הפעולה הלאומית מדינית שלו , התחבט בן יהודה בשתי שאלות מעשיות הנוגעות לשיבה ללשון העבר הלאומית ו ( א ) הייתכן שציבור שחדל לדבר בלשון אבותיו פרק זמן ארוך כל כך יוכל לשוב ולדבר בה ? ( ב ) היש בכוחה של לשון שחדלה להיות מדוברת לשוב לתחייה בדיבור של עם אפילו הוסיפה להתקיים בתור 76 לשון כתיבה של ספרות ענפה ומגוונת ? על השאלה הראשונה ענה בן יהודה בלי פקפוק בהן , שכן מטבע הדברים אין מניעה שכך יהיה , והאפשרות הזאת תלויה יותר מכול ברצונו של הציבור , קטן כגדול . ציבור אינו אלא קיבוץ של יחידים , וכשם שהיחיד מסוגל להתחיל לדבר בלשון שלא דיבר בה מעולם ולעשות אותה ללשון דיבורו העיקרית , כך יחידים רבים המעמידים יחד ציבור עשויים להתחיל ברצונם שוב לדבר בלשון 77 שהציבור פסק מלדבר בה משכבר הימים . אף שתולדותיהן של אומות ולשונות זולת העברית אינן יכולות לספק ראיה לתשובה חיובית על השאלה השנייה , גם בשאלה זו קבע בן יהודה בוודאות שאין מקום להבדיל בין היחיד ובין הציבור : כשם שלשון שפסקה מן הד...
אל הספר