פתיחה

הבחירה בעברית ללשון הלאומית של היישוב היהודי בארץ ישראל וההחלטה להחיות את הלשון העברית כלשון של תקשורת כללית וסדירה בחיי ום יום י ביישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים ולהשפיע במודע ובמכוון על מעמדה הסוציולינגוויסטי היו 1 פעולות של תכנון לשון . בתור פעילות של שינוי מכוון החייאת לשון היא סוג מיוחד של תהליך הבחירה , שהוא אחד מהיבטי התכנון הלשוני ( לעיל , פרק המבוא , 3 § א , . ( 1 בכמה מקרים של בחירה ואימוץ של לשון לאומית מעורבת אומה עתיקה המצמיחה מקרבה תנועה לאומית להתחדשות ולגיבוש מחודש של הזהות הלאומית שלה , אשר שואפת לחדש בשימוש המוני את הלשון העתיקה שלה , בעלת הערך הסמלי , שעדיין שגורה בפיהם של מעטים מדורי דורות אך נדחקה 3 על ידי הרוב מכוח לשון כיבוש ( כבמקרי האירית והליטאית ) _, או שהיא מבקשת לפתח את השימושים הכתובים בספרות ובפרסומים רשמיים של 4 לשון הנוהגת בדיבור מבוסס ( כדוגמת הסלובקית והצ ' כית ) או כבמקרה . 1 להחייאת הלשון העברית בדיבור כפעולה של תכנון לשון ראה רבין , נורמטיביות , עמ ' ; 272 נהיר , גורמים , עמי ; 266 - 265 טנא , הכוונת הלשון , ...  אל הספר