לשון עברי , המצוי בלשון חכמים ובלשון ימי הביניים , הביא לשימוש גם צורה מקוצרת , עברי בלבד . בתוספות אנו קוראים : " ואפילו 5 _? טרות וליבון , פירש רש "י ' אפילו _^ טרות וליבון שאין בו תרגום ' , שצריך לקרותו ג ' פעמים בעברי " ( ברכות ח ע " ב <; " אפי ' עטרות ודיבון , פרש " _י ז " ל שאין בו תרגום וצריך לקרות העברי ג' פעמים " ( המרדכי , שם ); " ובעברי נמצא ב ' במקום מ ' . הנותר בבשר ובלחם , ויקרא ח , לב , פירושו מבשר " ; " חוק שביעי : על המלמדים שלא ילמדו הנערים בע " פ כי אם במכתב [ = מעל הכתב . נ " ב ] , למען ילעיזו להם התרגום [ = תרגום אונקלוס ] על המכתב כמו שלועזין העברי " ; " ובשנה השנייה שהיא שנת שביעית לנער ילמד תרגום במכתב ולא על פה וילעיז התרגום כמו העברי " ; " נוהגין לכתוב בעברי ובלעז וכוי שלא נטעה לכתוב ' מכונה ' בעברי " ; " כבר ספרנו וכוי וזה מה שכתוב וכוי ויקראו בספר בתורת האלקים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא , הכוונה שמתחלה הקריאו את העברי , אחר תרגמוהו בשפתם " . " ויש עברי במובן ' קריאה רהוטה ' : " ובכל קנינך קנה בינה - שיהא לו רב , שידע אע " פ שאינו לומד אלא עברי צריך שיהא מבי...
אל הספר