דוד מויאל מטפל ב " הד המזרח " ( מספר , 41 פינת הלשון ) , בפירוש הפסוק " ויבואו בית אשה זונה " ( יהושע ב , א ) , המתורגם ביונתן " אתתא _פונדקיתא " , ואשר גם רש " י וגם הרד " ק מביאים אותו ומפרשים על פיו . מויאל מתנגד לפירוש ' אכסניה ' או 'מוכרת מזונות ' , ואחד מנימוקיו הוא , " שבזמן הקדמון לא היו מוכרי מזון או אכסניות " . על זה כדאי להעיר , כי בחוקי חמורפי מן המאה העשרים שלפני הספירה , נאמר : " אם ייאספו בבית אשה מוכרת יין קושרים , ולא נתפשו הקושרים , ולא הביאה אותם אל היכל המלך - מות תומת מוכרת היין הזאת " . העורך מעיר על זה : "החוקים האלה מדברים בפונדקית , שביתה משמש פונדק לעוברי דרכים , בני אדם שונים ממקומות שונים . ובית כזה יש בו משום סכנה לשמש פונדק לכל מיני מרידות ומהפכות שונות , ולפיכך אחריות המעשים האלה מוטלת על הפונדקית , שחייבה היא בעוד מועד , להודיע על כל אשר ייעשה בביתה " . גם בית רחב שימש מקום ריגול לשני האנשים מן השיטים ומלך יריחו דורש מאת רחב למסרם לו . והתרגום הארמי המעתיק זונה פונדיקתא , אפשר שלא לשם לשון . 5 בשלחן ערוך , סי ' תכח , ד נאמר : ' כשראש השנה ביום ביג שיש שת...
אל הספר