כחמישים פעם נמצאת התיבה כלך בתלמוד בבלי , ומהן 33 פעמים בברייתות בדרוש הלכי , שבו הדרשן מקיש דבר לדבר בהיקש סתם או בגזרה שווה , ואחר כך הוא מביא השוואה הסותרת את הראשונה ופותח אותה בדיבור ההצעה או כלך לדרך זו ( הזו , זה , הזה ) . מקור רוב הברייתות האלו הוא ספרא ( תורת כהנים ) , שתיים מהן נמצאות בספרי לדברים ואחת בתוספתא פסחים . ברייתא אחת הנשנית בבבלי ( יומא נה ע " א _< ומקורה בספרא לויקרא טז , טו ( אחרי , פרשה ג , ו - _יו - _ץ יש לה מקבילה גם בירושלמי ( יומא ה , ד [ מב , ע " ג ]) , וכאן לשון הביטוי אינו או כלך לדרך זו כלשון הבבלי , אלא ארבע פעמים בזו אחר זו בנוסח שהוא המקורי או לכה לך לדרך הזו . צורה עתיקה זו , שנדחתה והלכה על ידי מעתיקי הספרא ( ושאר ספרות התנאים ) במשך הדורות מפני הנוסח הבבלי , נשתיירו ממנה בכמה הוצאות דפוס של הספרא שרידים מועטים . או ס '' ר בלשוננו לג ( תשכ _" _טו , עמי . 134 - 129 על כלן ראה הקונקורדנציות של קוסובסקי לתלמוד בבלי , לספרא ולתוספתא ; מילון לוי לתלמודים ומדרשים , ; 1879 ערוך השלם של קוהוט , ; 1886 בכר , ערכי מדרש י ; ומילון _בן יהודה . כבר הוכיח פרופ '...
אל הספר