בעיתון הרדיו של קול ירושלים , ב " הסכת והשכל " ( אלול תש " א < , העיר המעיר בלי לעיין בספרי שימוש ובלא חקירה ובדיקה מדוקדקת בספרות חז " ל , ואסר לומר : הפעם הזו , השנה הזו , הדברים האלו . לדעתו יש לומר : פעם זו , שנה זו , דברים אלו , כנהוג על פי רוב במשנה . שכן אין לצרף את ה ' הידיעה לכינויים הרומזים האדייקטיביים של לשון חכמים זו , אלו , המשמשים על יד זאת , אלה המקראיים . איסור זה נתחדש שוב בחוברת " תיקוני לשון " של ראובן אלקלעי . בעל החוברת מביא דוגמה לחסרון ה ' הידיעה בלשון חכמים מן הנאמר בהגדה של פסח : " פסח זה " , " מרור זה " , "מצה זו " . ואין הדבר הזה אלא מתמיהנו , הרי בהמשך אותה משנה שבהגדה אנו קוראים : " לפיכך אנחנו חייבים להודות [ ... ] למי שעשה [ לאבותינו ולנו ] את כל הנסים האלו " . ולשון זה אינו משובש כלל וכלל . מקור הדברים הוא במשנה פסחים ( פרק י ) , ובכל ההוצאות השכיחות של המשנה ובציטטות ובהגדות של פסח המצויות בידנו כתוב " הנסים האלו " ביידוע וכן מיליוני יהודים אומרים דורות על דורות . ברם רוב הכינויים האדייקטיביים שבמשנה ובתוספתא הם בלי ה ' הידיעה : איסר זה , אשה זו , אנשי...
אל הספר