ה"א האמתות

( א _< במקומות אחדים במקרא אנו מוצאים ה " א השאלה > ה " א חטופה ) , שאין פירושה אלא ' באמת , בוודאי , הלא ' : " הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים " ( שמואל א ב , כז < = הלא נגלה נגליתי , ועוד . המדקדקים ומפרשי המקרא הראשונים התעסקו הרבה בה " א זו . ר ' יונה אבן ג ' נאח כתב ב " _ספר הרקמה " : " ותהיה [ הה " א , ה "א השאלה . נ " ב ] לקיים דבר ולאמתו בכמו הנגלה נגליתי [ , [ ... ויהי הנקל לכתו ( מ " א טז , לא ) [ ' . " [ ... ב " ספר השרשים " שלו , בערך " כי " כתב : " ומהם [ = משימושי המלה כי ] מה שהוא לניתוץ העניין [ = לחיזוק העניין ] כמו כי הארץ אשר אתה _בא שמה לרשתה [ דברים יא , י , בתחילת פרשה סתומה ] [ ... ] ומהם מה שעניינו קיום הדבר וכירות , וזה העניין קרוב מעניין [ = לעניין ] הנחץ , כמו [ ... ] _כי ארד אל בני אבל שאלה ( בראשית לז , לה ) [ [; ... הכי אחי אתה - באמת אתה קרובי ; הכי קרא שמו יעקב - באמת נקרא שמו כן , והה " א ג " כ לנחץ כמו ה " א הנגלה נגליתי וכוי אשר היא לקיים הדבר ולאמתו , וכמוהם עוד מן השלשה הכי נכבד ( ש " ב כג , יט _< " . וכן אומר ר ' יוסף קמחי בשם המפרשים ( רד "...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית