א. פה וכה, הנה והנה, והדומים להם

כה וכה ( בחולם ) , הנה והנה art r צרויה ) , אנה ואנה , פה ופה ( בחולם ) , כאן וכאן , שם ושם . כשהמדובר הוא על שני מקומות , או על שני בני אדם וכיוצא בזה , שאין האחד מהם קרוב למדבר קרבה מקומית או רעיונית יותר מן השני , אין מדרך הלשון העברית לדבר על האחד בסמוך ועל האחד במופלג , כמנהג לשונות לועזיות , אלא אותה המלה חוזרת ונשנית . כגון : " ויפן כה וכה " ( שמות ב , יב <; " וילך בבית אחת הנה ואחת הנה " ( מלכים ב ד , לה ); " ולא תצא משם אנה ואנה " ( מלכים א ב , לו <; " שלושה מפה ושלושה מפה" ( יחזקאל מ , י , והרבה שם ובפרק מא <; " אהלי אשר חנית מאז בתאיו מפה ומפה" ( קליר , קינת אהלי אשר תאבת ); " אחור וקדם מפה ומפה " _> שם <; " מפה ומפה הביא עלי מעריק " ( קינת איכה תפארתי מראשותי השליכו ); " כי גדל הכאב מפה ומפה ( סליחות ליום ג ' או ד ' של עשרת ימי תשובה ); " יעריצון ויקדישון כבוד הי ממקומו , כי סוכו מכה ומכה " ( כ " ף חלומה . יקודי אש , אופן לשבת ה ' אחר פסח ); " זעיר שם זעיר שם" ( ישעיה כח , י ); " ר ' מאיר אוסר כאן וכאן ר ' שמעון מתיר כאן וכאן " ( תרומות יא , י ); " אפרוחים כאן וכאן מותרים ,...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית