שם הפעולה : המראה , המריר , בין האגדות על הלל מסופר במסכת שבת על שני בני אדם שהמרו זה את זה ואמרו : " מי שיקניט את הילל יטול ארבע מאות זוז " . רש " י מפרש שם : שהמרו , נתערבו ; היינו השניים התערבו זה עם זה וקבעו , שהמצליח בהקנטתו יקבל מחברו את הסכום הנקוב . פועל במובן זה משורש מר " ה בהפעיל אינו שכיח בתלמוד , ורש " י מקביל אותו אל " ממרין את היונים " ( סנהדרין כה ע " ב < , אשר הוא מפרשו : מרגיזים אותם זה על זה להילחם , כלומר מכניסים אותן לתחרות . מילון בן יהודה הגדול אינו מביא מן הספרות אלא מובאה זו מן הגמרא . אולם מוצאים אנו דוגמה נוספת בשלחן ערוך ( יורה דעה ריז , מח _< . כשיש ברצונו של ר "י קארו לכתוב כדרכו עברית טהורה ולהימנע מן הלעז שמצא בתשובה אחת בסוף ספר " חזה התנופה " - " הנשבע שלא ישחוק בשום שחוק [ = שלא ישחק בשום משחק . נ " ב ] , השחוק הנקרא בלעז אפושטאר בכלל " - הוא כותב בעברית להמרות : "מי שנדר או שנשבע , שלא יצחוק שום צחוק [ ... ] אסור להמרות עם חבית " . ויש להוסיף דברי הרמ " א בדרכי משה , ח > על טור חושן משפט סי ' רז < : " שנותנין זה בזה וממרים יחד " ; והרמ " א בהגהה > על...
אל הספר