הרעיבה, השביעה שמות גזורים מבניין הפעיל

א ' אברונין העיר בצדק ( " הערות למלון _בן יהודה " , לשוננו יז [ תשי " א ] , עמ ' , < 44 שהציטטה " הרעיבתו השביעתו , השביעתו הרעיבתו " המובאת במילון _בן יהודה _> עמ' 38 א _< , אינה מתכוונת לפועל אלא לשם על דרך מאמרו של הלל : " השפלתי היא הגבהתי , והגבהתי היא השפלתי " . אלא שנראה לי , שאין צורך לשבש את הטקסט ולמחוק את היו " ד ולקרוא את השמות במשקל הפ _37 לה . הדעיכה , השביעה שמות במשקל הפעילה הם : ה " א פתוחה או סגולה , עי " ן של השורש צרויה או חרוקה , מן המשקל ההיסטורי haqtil בתנועת . _nnsp i לויאס מביא את השמות הארמיים : היזיקא , היכירא , היקיפא , היקישא , היתירא , היכשירא , היספידא , וגם היתויחא או הרווחא . דלמן מביא שם נקבה _הךלילןא מתרגום שני למגילת אסתר . ולוי במילון לתלמודים מביא עוד שמות ארמיים אלו : הפסידא , הפקירא , הקדישא , ובעברית : השיאה . בעברית המשנית , התלמודית והמאוחרת , שרוב שמות המעשה שלה מבניין הפעיל הם במשקל הפ _^ לה על דרך המקרא ( " הכרה " [ ישעיה ג , ט ]; " הנפה " [ שם ל , כח ]; " הנחה" [ אסתר ב , יח ]; " הצלה " [ שם ד , יד ] - , בארמית : " הזדה " [ דניאל ה , כ ]) ...  אל הספר