אין בדעתי להכניס ראשי בין ההרים ולחוות דעה , מה שם ייקרא לשתי הערים _תל אביב ויפו , שאחת מעוטרת הדר החלוציות העברית החדשה ועל האחת חופף הוד קדומים , הוד ההיסטוריה והמקרא . אעיר כאן > רק _< על הנוהג המשונה , שנתפשט בעברית המדוברת , להשתמש במלה הארמית רבתי ולהכניס כלאיים בלשוננו . אמנם נמצאת התיבה דנתי בעברית המקראית : " העיר רבתי עם " , " רבתי בגוים" שבמגילת איכה ; היינו , שם תואר עברי בלשון נקבה ובסמיכות בצורה פיוטית ( רבתי עם = רבת עם ) , בבי " ת קמוצה . אולם המלה רבתי , השגורה בספרות הרבנית בנפרד , מן הלשון הארמית של המסורה ומהתלמוד היא לקוחה , ומשמות של המדרשים המאוחרים , ורגילים לשבש את צורת הגייתה . המסורה מדברת , למשל , על " בי רבתי של בראשית " , " מ " ם רבתי דשלשים " ( בראשית נ , כג _< . רבתי זאת בארמית המאוחרת , יש בבי " ת שלה ש ו ו א ולא קמץ , והיא באה במקום רבתא שבמקרא ובתרגומים . ובתלמוד : " מלא אצבעיה רבתי ומלא אצבעיה זוטרתי " ( עבודה זרה כט ע " א ); " בהולכה רבתי כולי עלמא לא פליגי דפםולה , כי פליגי בהולכה זוטרתי " ( זבחים טו ע " א <; " תנא באבל רבתי " ( מועד קטן כד ע " א...
אל הספר