בסיפור " אריה בעל גוף " , על חייו והתנהגותו בעיירתו שבגולה , ח " נ ביאליק משתמש בביטויים הלקוחים מלשון העיירה , מלשון יידיש , כדי לשוות לסיפור גוון של חיוניות ושל עממיות . כבר בשם הסיפור הכניס את התואר " _בעל גוף " , ביטוי יידי שהורכב משתי מלים עבריות והרחיב את מובנו של " גוף " והתרחק מאוד מפירושו המקורי , לפיכך ציינו , כנראה , במירכאות . וכן עשה בשם העזה : " אריה רואה את אלתר עומד בשוק על מקח עצים אצל עגלת אחד האברים ממכריו ומיודעיו הטובים . ה ' העזה' הזאת אינה מוצאת חן בעיני אריה " ( תחילת פרק ז _< . גם שם זה , שלא השתמשו בו ולא הכירוהו סופרי ההשכלה וסופרי התחייה כמלה עברית , לקחו ביאליק מן היידיש . ביידיש המזרחית דרומית הוגים אותו [ Wze ] וגם [ he ' u : z _8 ] ובמזרחית צפונית , הליטאית , [ Wz _3 ] ( העזה > ה - _^ - זה > ה - _^ - זה _< . גם ביידיש המערבית הגרמנית הייתה מצויה [ . [ Wz _3 אלכסנדר הארקאווי כתב במילונו שהשם נחשב לעברי ( משורש מעיז , עזות ) , אולם הוא סבור שאין מתקבל על הדעת , שהעם יצר נוסף על * פ " ר בלשוננו לז > תשל " ג < , עמ ' . 160 - 157 . 1 חקר על _בעל גוף פרסם י ' ...
אל הספר