נכונים דברי מחזור ויטרי , שהקדיש מתחיל בלשון עברי " יתגדל ויתקדש " ולא בלשון ארמי . אמנם נמצא בתרגום אונקלוס כמה פעמים יתקדש כגון " ויתקדש ביקרי" ( = ונקדש בכבודי , שמות כט , מג < , אולם יתגדל בארמית באיתפעל - אין . אתגדלתא לחדא כתרגום של " גדלת מאד " ( תהלים קד , א < יוצא מן הכלל , והפועל העברי הוכנס כאן בתרגום המאוחר . על הניקוד אין מחזור ויטרי מדבר כלל וכלל . הניקוד המקורי של הפעלים העבריים בקדיש הנהו בפתח בעי הפועל , וכן הוא בקריאת התימנים , שעל פי רוב מסורת עתיקה בבלית בפיהם , והקדיש מולדתו היא בבל . כך הניקוד בכל סידורי תימן וכן בתכלאל שנכתב בצנעא , תימן , יתגדל ויתקדש וכמו כן יתברך , ישתבח , יתפאר וכוי ( אין בארמית פועל אתפאר ) . בעתיד של בניין התפעל על פי רוב פתח בניקוד בבלי , ובפתח קוראים גם הספרדים עד היום . וראוי לציין שגם ספרי האשכנזים כך נוקדו עד שבא הרז " ה ב " שערי תפלה " שלו ( שנת תפ " ה ) והגיה בצירי לפי " העברית המקראית " ( בעל " עבודת ישראל " יצחק בער בספרו " תוצאות חיים " ) . טורי ישורון , א ' בטבת תשל " ה ( 15 בפברואר , ( 1974 גיליון מג . 1 ע " ג מלמד , פרקי מנהג ו...
אל הספר