לד, לוד, לוד

בשלושה מקומות נמצא שם העיר הזאת במקרא : בנחמיה ז , לז ; יא , לה ; ובדברי הימים א ח , יב , וניקויו הטברני בחולם חסר : לד במשקל השם ח י ק , תף וכיוצא בהם משורשי הכפולים . בתרגום השבעים יש במקומות אלו נוסחאות שונות : , AwS _, \( 0 SaSia _, _AoSaSiS ) \ 0 S וגם . Av _56 a צורה זו מעידה כנראה על הגייה בשורוק , שהייתה שגורה אף היא באותה תקופה , וכן מוצאים בוולגאטה Lod וגם . ddaLy בתקופת המשנה שימשה העיר מרכז חשוב ליהודים , ואף אחר כך היה יישוב גדול בה , ומוצאים אנו אותה נזכרת במשנה , בתוספתא , בשני התלמודים ובמדרשים במקומות הרבה . מה הייתה הגיית שם זה בפי העם בימי המשנה , התלמוד והגאונים ועד סוף _ימי הביניים , תקופת התפשטות הדפוס בעולם ? בניקוד הבבלי של המשנה שנעשה בתקופת הגאונים נמצא במעשר שני > ה , ב < : ללוד ( בחולם בבלי ) וכן במשנה ידיים ( ד , ג _< : לילוד . ושמא יש מעין ראיה נוספת לניקוד בחולם באותה תקופה גם מן חרוזי הקינה הקדומה , שפרסם שמחה אסף : " ועל זאת [ ... ] אסלוד / ואדומה על עשרת הר [ וגי לוד ] " . בזמן מאוחר יותר אנו מוצאים במשנה כ " י קאופמן כל לוד בחולם חוץ מן לוד שבשביעית ...  אל הספר