עקרת הבית (= בעלת הבית)

בבראשית רבה מהדורת טהעאדאר אלבעק שנינו : " ורחל עקרה . אמר ר ' יצחק רחל היתה עקרו של בית כמו שני ורחל עקרה [ עקר הבית ] , אמר ר ' אבא בר כהנא רוב מסובים של לאה היו לפיכך עושים רחל עקר ורחל עקרה , רחל היתה עקר הבית " . המדרש קורא " עקרה " = _עקןךה , וכן מפורש בבראשית רבה דפוס ראשון : " אמר ר ' יצחק רחל היתה עיקרו של בית [ ... ] ורחל עקרה עיקרה רחל [ ... ] לפי ' עוש' רחל עיקר ורחל עקרה רחל היתה עיקרו של בית " . וכן הוא בנוסח " ילקוט שמעוני" על התורה : " ורחל עקרה היתה עיקרו של בית רוב מסובין של לאה היתה [ צ " ל היו ] לפיכך עושין רחל עיקר ורחל עקרה עיקרה של בית " . וביתר ביאור הדברים כתובים במדרש הגדול : " אמר ר ' אבא עיקר מסובין של לאה היו אלא שהן עושין רחל עיקר , דכת ' ורחל עקרה אמר ר ' יצחק אל תקרא עקרה אלא עיקרה " . ובפירוש "מתנות כהונה " למדרש רבה הנזכר : " ורחל עקרה עיקרה רחל דאם לא כן [ ... ] שהיא היתה עיקרת הבית " . כן הוא בדפוס ראשון ובדפוס עמנואל בנבינישתי ( בדפוס ראם - " עיקרת " ) . ובדומה נדרש בבראשית רבה דפוס ראם הפסוק : " והי ברך את אברהם בכל [ ... ] עיקר ביתו של מלך אין כתי...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית