נאם

בספרות הבלשנית מפולגות הדעות בנידון חלק הדיבור של מלת נאם . חכמי הלשון החדישים סבורים בדרך כלל , שמלה זו היא בינוני פעול בנסמך . יעקב בארת סובר שזהו שם ומשקלו ההיסטורי הריהו qutui בשתי תנועות , u הראשונה קצרה והשנייה ארוכה , ובדוגמאות הוא מביא : גבול , זבול , רכוש , יסד , נאם ואינו מבדיל ביניהם . וכן היא דעת אבן עזרא , שכל נאם שם הוא כמו " וינאמו נאם " ( ירמיה כג , לא ) . הרד "ק ב " ספר השרשים " , ערך " נאם " , אומר : " ומלת נאם הוא שם , ואפשר שהוא פעול סמוך , אבל וינאמו נאם הוא שם בשקל זבול " . בספרות העברית ובלשון העברית החדישה נתקבלה הדעה שהוא שם . אולמי הכתיב החסר של נאם שבמקרא אומר דרשני : שם זה נמצא בתנ " ך כשלוש מאות ושבעים פעם ולעולם חסר , שלא כדרך אותם השמות שבמשקל פעול , הנמצאים במספר גדול בכתיב מלא . אדוארד קניג עומד על כתיב חסר זה ומסבירו בכך , ששם נאם ידוע מאוד או שהגייתו בקוצר תנועה : ( . ne _' um ( m מתמיה הדבר , שהתרגומים הארמיים מתרגמים נאם שבכל מקום - נאם ה ' , או _נאס שלפני שם עצם אחר - לא כדרך התרגום של דבר ה ' - פתגמא דה ' , או פתגם נבואה * פ " ר בלשוננו טו ( ספר ט...  אל הספר