רבי ניסן ברגגרין

זאב _כן חיים מר ברגגרין המכובד והיקר ! נזדמנו בביתך ידידים ותיקים , חברים למקצוע וחברים לעבודה באקדמיה , נזדמנו לישיבת רעים וכדי לציין מאורע חשוב בחייך , ולב כולנו רוחש לך הוקרה גדולה וחיבה עמוקה . כשאני מבקש לפרש לעצמי מהו יסוד ההוקרה ומה פשר החיבה - על כורחי אני בא לומר שבחך בפניך , כמובן בגבולות שהתירו לנו חז " ל , אני מבקש לומר את שבח תרומתך לחקר הלשון ואת שבח תרומתך להוראת הלשון , והלוא הוראה תרתי משמע . מדקדקים זה מקצועם וזה דרכם שהם שוקלים כל מלה במשקל , לפיכך כשאני מדבר אליך חייב אני חיוב כפול ומכופל לדקדק במלים , שלא תשימני מפליג בדברי שבח ותפקיעני מסוד אנשי הדקדוק . תורת הלשון העברית היהודים הניחו יסודותיה פיתחוה והגיעוה לרמה גבוהה מאוד כבר בראשית המאה האחת עשרה , ועד המאה השש עשרה בקירוב היה דקדוקה של העברית מונופולין של היהודים . מכאן ואילך נתמעט והלך חלקם של היהודים בחקר העברית , ואפשר לומר שבמאה התשע עשרה נשמט המקצוע מידם . איני רוצה לומר שהיהודים לא לקחו חבל במחקר העברית , אבל את מהלכו , מגמותיו ודרכיו לא הם שקבעום .  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית