אם באנו עתה להקיף את הדברים במבט כולל נמצאנו אומרים : מלאכת המילים בדרכם המיוחדת של בעלי המסורה היא אפוא הנדבך הראשון במה שקדם למילונאות העברית , וממנה הדחף והכמיהה לעיסוק במילים , לסידורן ולעריכתן דרך שיטה . מלאכת המילים העברית בראשיתה עשתה דרכה בשני ערוצים או ראשים . הראש האחד - הלוא הן רשימות המילים השיטתיות הראשונות של המסורה שהיו מסויגות בסייגים שונים . והראש האחר , שבא בעקבות הראשון ונשען עליו , הוא רשימות המילים שהלכו ונשתכללו כדי מילונים שלמים , ששוב לא חלו בהם הגבלות וסייגים , ורק לעתים הוגבל בהם ההיקף ללשון המקרא . הראש האחד הוא האיסוף והעריכה של רשימות מילים מסויגות אשר להיקף הקורפוס , מבנה המילים , מטרת האיסוף ותועלתו וכיוצא באלה סייגים . החשוב ביותר בהם הוא רשימות תיבות הומונימיות מטיפוס " תרי לישני " הערוך בסדר אלף בית וטיפוס שהלך והתפתח והתפשט ולבש צורות חדשות בגדר מה שקראנו בחיבורנו זה " הרשימה החדשה " , שכידוע אינה סדורה בסדר גלוי לעין . ראשית צמיחתו של טיפוס " תרי לישני " בשולי מסורת המקרא ובמקביל אליה , ואין ספק שראשיתו , הנטועה במסורה , קדמה להשפעת הערבית ולחסות המ...
אל הספר