עוד נותר לנו לעיין בזוגות תיבות שיש בהם חילופי הטעמה . אם לא נביא בחשבון את הזוג כתם / כתם מרשימת הא " ב , שיש בו גם חילוף בהטעמה ( מקף [ = היעדר הטעמה ] לעומת הטעמה ) שהוא אלופוני במהותו , ואשר בו כבר דננו לעיל , ייוותרו שני זוגות של חילופי מלעיל / מלרע , ושניהם מן הרשימה החדשה : { והה לרוח ( ה " א המגמה ) , ' צד ' יר ' נב , כג רוחא הרוח ( ארמית ) דנ ' ב , לה ונפחתי אשב יח ' כב , כא ונפח תי בהוראה מושאלת ( עבר או עתיד ) חגי א , ט אף אלה , לכאורה , הומוגרפים הם ( כמעט ) , שכן ההבדל בהטעמה בדרך כלל הבדל פונמי הוא העושה הבדל במשמעות . בצמד הראשון לא חילוף הכתיב ה / א משנה את המשמע , שהרי היידוע הארמי עשוי לבוא גם בסיום ה " א , וכך הוא מצוי גם במקרא ( ראה , למשל , מלכה - דנ ' ב , יא - לשון זכר ) , אלא הטעם הוא שעושה את המשמע , ושוב אין אלה הומונימים . אך כלום כך ראו את הדברים בעלי המסורה ? הערת מס "ק ל לתיבת רוחא ( דנ ' ב , לה ) : " ל בטענם ] _וכתניב ] א " מלמדת על ייחודה ועמידתה לעצמה שלתיבה . אבל במקור מאוחר , בדפוס ד , לא כך הדבר , אלא מס " ק דכאן : " ל' בטע ' וב ' בתרי ליש "' , ובמס "...
אל הספר