7.1 המקורות

על רקעו של מצב עניינים זה יש לעדותו של יהודה הדסי , חכם קראי בן המאה הי " ב , משקל יתר וחשיבות מרובה . מפיו שומעים אנו לראשונה שבן אשר אסף זוגות מילים כאלה וערך אותם ברשימה מיוחדת לעצמה . יהודה הדסי כתב על כך בספרו " אשכל הכפר " , וזה לשונו : ויש מלין שוין בהברת ' ושנויי ' בביאור ' תרין בתרין זוגין נצמדי ' רבו מארבה , כאשר חקרתי וחקקתי ספר תרין בתרין תוספת על שמוני ' זוגות של בן אשר 1 רי " ת [ = רוח ה ' תניחנו ] המדקדק במסורות מכתבך . . 1 הדסי , אשכול , א " ב קסג _, אות ל ' ( דף ס ע " ב ; הפיסוק במובאה מידי הוא ) . הקיצורים בגרש בסופי תיבות מורים כולם על השמטת מ " ם או נו " ן סופית . תיבת הסיום מכתבך היא כדרכו של הדסי להוסיף הברה נוחה לצורך החרוז המסיים , וכאן הכוונה : המדקדק במסורות המקרא , כתבי הקודש . וכן שם במקום אחר : ואשר שוים בהברתם ובתרין זוגין מליצתם , כאשר חקקתי ובארתי ספר בתרין זוגין , זולתי שמנים זוגות שביאר בן אשר נ " ע [ = נוחו עדן ] ו כמה וכמה כאלה 2 רבו מארבה בתורת צור בוראך . מן " ספר תרין בתרין " ( או " ספר בתרין זוגין " ) פרי עטו של יהודה הדסי לא הגיע לידנו דבר , אך ...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית